מחברי הספר על אבישי רביב- תוכנית עובדה מטעה את הציבור

"נקדים ונאמר, שקיים איזשהו אוקסימורון בהפקת כתבות על פרשת רצח רבין ופרשת הפעלתו של אבישי רביב. המקור היחידי שיש בידו את כל המידע על הפרשות הללו, הוא שירות הביטחון הכללי. ירצה יפרסם, לא ירצה לא יפרסם, ולא יתיר גם לאנשיו להתראיין" אומר רן שריר, ממחברי "האיש שצעק סרק סרק" - הספר היחיד שעסק עד היום בהרחבה בפרשת אבישי רביב.

טור מאת רן שריר ממחברי הספר האיש שצעק סרק

לשב"כ יש תזה ברורה על הדרך שבה הופעל אבישי רביב. על פי גרסת השירות מדובר בתפוח רקוב, סוכן פוחז, שפעל ללא רשות, ומאחורי גבם של מפעיליו. מניסיון השנים ניתן ללמוד שהשירות לא מוכן לשתף פעולה עם כתבים שלא מתיישרים עם המסר הזה.

עם נקודת פתיחה שכזו, עומדות לעיתונאים שתי ברירות: או להסכים לתכתיבי השב"כ, ולהוציא תחת ידם 'כתבה מטעם', שלא תכלול שאלות נפיצות במיוחד, או לוותר על הפרסום, גם במחיר אובדן סקופ בלעדי למתחרים. תכנית 'עובדה' בחרה באופציה הראשונה – והתוצאה מאכזבת בהתאם.

"אתה מקים ארגון בניגוד למה שאושר לך, אתה יוצר הצגה תקשורתית בניגוד למה שאושר לך. אתה לא מדווח למפעיל על כל זה. לא קצת התבלבלת?". השאלה הזו, המופנית לאבישי רביב בראיון הראשון שלו לאחר עשרות שנים, גדושה בהנחות שגויות, ומדגימה אולי יותר מכל, את התזה המופרכת שעליה נשענת התכנית.

התזה של הכתבה היא שאבישי רביב, כדברי אילנה דיין "יצא להם (למפעיליו) מכלל שליטה", לקראת סיום הפעלתו. על פי תזה זו, רביב החל לייצר, בסמוך לרצח רבין, פעולות פרובוקטיביות קשות, ללא ידיעת מפעיליו, כדי שפעילי הימין הקיצוני שהקיפו אותו, יאמינו שהוא לא סוכן שב"כ.

מי שמצוי בנבחי הפרשה מודע למופרכות תזה זו, אך הצופה התמים עלול ליפול בפח. צופי 'עובדה' מתרשמים שרביב הקים את אי"ל באקט של ייאוש, בשלהי 95' לקראת סיום הפעלתו, מחשש שייחשף כסוכן מושתל בשורות הימין. אך ארגון אי"ל הוקם בכלל בתחילת שנות ה-90, ורביב, ומפעיליו בשב"כ, השתלטו עליו סביב 92'-93'. אגב, רביב לא היה סוכן השב"כ היחידי בארגון אי"ל. עוד שני סוכנים לפחות נשתלו יחד איתו בצמרת הארגון.

את התזה של השב"כ קל מאד להפריך. מי שיעמיק מעט בקטעי העיתונות ובכתבות הטלוויזיה מאותה תקופה, ייתקל בידיעות על עשרות פעולות טרור ופרובוקציות תקשורתיות שאותן יזמו אבישי רביב ומפעיליו באזור חברון, החל מ-1992. קצב ביצוע פעולות אלה גבר מאד, מייד לאחר הטבח במערת המכפלה (סוף פברואר 1994) ונמשך עד לרצח רבין. ח"כ לשעבר מיכאל איתן טוען כי מדובר במאות פעולות טרור ופרובוקציה.

אז במשך שנה וחצי, השתולל לו הסוכן אבישי רביב, בפעולות טרור קשות, הסעיר את הציבור במדינה באמצעות פרסומים רבים שנקשרו לשמו, ומפעיליו בשב"כ לא שמו לב כלל שהוא פועל מאחורי גבם? האם זו תזה הגיונית? האם בשב"כ לא צופים בטלוויזיה ולא קוראים עיתונים?

התכנית רצופה בהטעיות לא רק בנקודה זה. "את כתבת הטלוויזיה בטח לא תשכח אף פעם" אומר הכתב לרביב. חלק גדול מהצופים עלולים להבין שעל רביב ואי"ל נעשתה כתבה אחת בלבד, שפוצצה את הכל, כתבה שמהווה סמל להפעלתו הבעייתית של רביב – כדברי הכתב.

על כך מוסיף אבישי רביב חיזוק מסולף משל עצמו: "פנה אלי כתב הטלוויזיה איתן אורן ערוץ 1, והוא אומר שהוא רוצה לעשות כתבה על ארגון אי"ל. אמרתי, נעשה לו כתבה. היו הרבה כתבות בטלוויזיה. כאילו, אם זה היה פולסא דנורא, והיו הרבה הצגות כאלה תקשורתיות. ואמרתי, אני אעשה גם הצגה תקשורתית". גם פה, הצופים עלולים להבין כי מדובר בכתבת תדמית ראשונה שאיתן אורן עורך על תנועת אי"ל ועל רביב.

האמת כמובן שונה בתכלית. בכתבת 'עובדה' על שני חלקיה מובאים אינספור קטעים מכתבות נוספות שנעשו על רביב ופועלו. רביב הוא פעיל הימין המסוקר ביותר בתקשורת הישראלית, מתחילת כהונתה של ממשלת רבין בשנת 92' ועד לרציחתו של ראש הממשלה.

איתן אורן, מסקר שלוש השבעות אלימות ומלאות הסתה של רביב, הקוראות לפגיעה בערבים וביהודים שבגדו במדינה. אורן "מתעד" גם את קייטנת הטרור של תנועת כ"ך, שנערכת כביכול בקרית ארבע. הקייטנה נערכה בפועל לא יותר מחצי שעה, ובמהלכה התגנבו רביב ופעיליו למגרש הכדורגל של קריית ארבע, הצטלמו עם נשקים שלופים והצהרות לוחמניות, והסתלקו מן המקום.

הציבור שחזה באותה כתבה, האמין שהקייטנה הנוראה, התמשכה לאורך ימים, והייתה מקובלת לחלוטין על תושבי קריית ארבע, שהסכימו לארחה. זו אחת משיטות הפעולה הפרובוקטיביות של אבישי רביב ומפעיליו.

בין היתר נטל רביב על עצמו, ועל ארגון אי"ל שבראשו עמד, שתי רציחות של פלסטינים, בכפרים תרקומיא וחלחול שבאזור חברון. תוצאות ההודאות הללו היו קשות ומסכנות חיים.

לאחר שבוע של רגימת רכבי מתנחלים באבנים ובבקבוקי תבערה, וגינויים מקיר לקיר בארץ ובעולם, התגלה שהרצח בחלחול נעשה בכלל מידי פלסטינים במהלך שוד.

עובדה זו הייתה ידועה לשב"כ החל מהיום שבו ארע השוד הקטלני, אך המידע הוסתר מהתקשורת. ראש הממשלה רבין וראש השב"כ גילון, מופיעים יומיים לאחר האירוע בפני שרי הממשלה, וטוענים שהרצח נעשה ככל הנראה על ידי יהודים. שניהם מודעים באותו מעמד לשקר שהם מוסרים לשרי הממשלה ולציבור הרחב.

רביב מונצח בכתבה נוספת, גם היא של איתן אורן מערוץ 1, שמראה אותו קורא לרבין בוגד במשמרת מחאה שנערכת מתחת לביתו של ראש הממשלה ברמת אביב.

כל הפעולות הפרובוקטיביות הללו מתחילות חודשים רבים לפני רצח רבין, ולפני ש"אבישי רביב יצא משליטה" כביכול.

והנה הטעיה נוספת. מי שצופה ב'עובדה' נוטה להאמין שרביב החל לחבוש כיפה כדי להיטמע בקרב תושבי קריית ארבע, שם הוצב לפעילות מיומו הראשון כסוכן שב"כ. אך רביב גויס ב-87' לארגון, והוצב בקריית ארבע רק ב-94' לאחר טבח גולדשטיין.

מתי החלו לחשוד ברביב כסוכן שב"כ?

בשלב מסוים הביעה מתנחלת צעירה רצון להינשא לאבישי רביב. אל הוריה ניגש, לא אחר מאשר רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר, ושכנע אותם שלא להתיר לבתם להינשא לרביב, משום שהוא סוכן שב"כ. הדבר אירע חודשים ארוכים לפני רצח רבין. התכנית לא מזכירה את האנקדוטה הזו. מדוע עמיר חושד בחברו הקרוב?

רביב שופע במשאבים. הוא מארגן אוטובוסים על חשבונו לצורך הסעות לשבתות בהתנחלויות שאותן ארגן עם עמיר. הוא נוהג בג'יפ המצויד במכשירי קשר, טלפונים סלולריים וביפרים, עסק יקר מאד בתחילת שנות ה-90. הוא מחזיק שתי דירות שכורות – האחת בתל אביב והשנייה בקריית ארבע.
רביב לא עובד למחייתו, ולמרות שהוא זוכה לגמלה ממשרד הביטחון, אמצעיו השופעים נתפסים כחשודים ביותר בעיני פעילי הימין הקיצוני.

מנגד, פעולותיו של רביב לא נתקלות כלל בהתעלמות המשטרה. הוא, ופעיליו, קטינים ברובם, נעצרים פעם אחר פעם על ידי כוחות שיטור. אך הוא משתחרר ממעצר באופן מיידי, בעוד שהקטינים אותם הוליך שולל נותרים במעצר.

בתכנית מודה רביב כי פעילי הימין התרחקו ממנו, אך מציין שהדבר ארע בסמוך לרצח רבין. למעשה פעילי הימין המתונים והקיצוניים התרחקו מרביב לאורך לפחות שנה וחצי לפני רצח רבין. לכן, הטענה כאילו לקראת הרצח החל רביב בפעולות פרובוקטיביות כדי לעבות את סיפור הכיסוי שלו – היא טענה משוללת יסוד. לפעולותיו הפרובוקטיביות הייתה סיבה אחרת. נסתרת.

האם רביב פעל בניגוד להנחיות מפעיליו?

ראש השב"כ לשעבר עמי איילון העיד לאחר הרצח, שהשב"כ לא הקים את ארגון אי"ל, וכי רבין ידע שהארגון מופעל על ידי השב"כ. בשתי העובדות הללו דייק איילון. הן לא באו לידי ביטוי בכתבת 'עובדה'.

כאמור, הצופה התמים מאמין שארגון אי"ל הוקם מאחורי גבם של מפעילי אבישי רביב. בפועל, עבר אי"ל השתלטות עוינת ע"י אבישי רביב בתחילת שנות ה-90, ומאותו רגע מומן על ידי המדינה, כמו גם ארגונים נוספים אותם "הקים" רביב כמו 'חרב גדעון' ו'חרב דוד'. בהנהגתם של אותם ארגונים שולבו שלושה סוכני שב"כ לפחות. כל תיקי המשטרה שנפתחו נגד חברי אי"ל, נסגרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה לאחר רצח רבין.

מיד לאחר הטבח במערת המכפלה, בסוף פברואר 1994, נזרקו כל הפעילים המרכזיים בתנועת כ"ך וכהנא חי למעצר מנהלי בן 6 חודשים. תנועותיהם הוצאו מחוץ לחוק והוכרזו כארגוני טרור. שני פעילים מרכזיים נותרו מחוץ למעצר: אבישי רביב ואיתמר בן גביר. הדבר עלול היה לחזק את הרושם כי רביב הוא סוכן שב"כ. תנועת אי"ל המשיכה לפעול, למרות שמסריה הגזעניים והאלימים היו הרבה יותר קיצוניים מאלה של התנועות הכהניסטיות שנאסרו בחוק.

כך ארע האבסורד, שבכתב האישום המקורי נגד אבישי רביב, הוא הואשם בחברות בארגון טרור. סעיף זה הוצא מכתב האישום, לאחר שסנגוריו טענו, ובצדק, שאי"ל מעולם לא הוכרז כארגון טרור, וכי הארגון מומן על ידי המדינה.

לכן, כשכתב 'עובדה' מוכן לזרום עם תזה שאבישי רביב פעל מאחורי גבם של מפעיליו בהקמת אי"ל, ולא קוטע אותה באמצע עם עובדות סותרות – התכנית חוטאת בחטא גדול כלפי צופיה.

כאמור, עמי איילון הודה לאחר הרצח, כי רבין ידע על הפעלת אי"ל על ידי השב"כ. השאלה המסקרנת שמתעוררת היא כמובן מדוע? מדוע שרבין יסכים להפעלת מחתרת יהודית גזענית ואלימה בלב חברון, בחסות השב"כ, כשכל מטרתה היא כביכול לפוצץ את הסכמי אוסלו, אותם עמלה ממשלת רבין לקדם?

האם ייתכן שרבין לא רק שידע על הפעלת אבישי רביב, אלא גם יזם אותה? את השאלה המסקרנת הזו איש ב'עובדה' לא ניסה לברר.

דורית ביניש - שותפת סוד בהפעלתו של אבישי רביב

רוב הציבור בישראל לא מודע לכך שנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, שימשה כשותפת סוד בהפעלתו של אבישי רביב, בכהנה כפרקליטת המדינה. היא השתתפה בדיונים רבים בנוגע להפעלתו הבעייתית של רביב, בחצי השנה האחרונה שקדמה לרצח רבין, כך העיד חה"כ מיכאל איתן בפני ועדת הכנסת.

ביניש אחראית, ככל הנראה, לסגירת תיקים פליליים לא מעטים נגד רביב במהלך הפעלתו. תרם לכך גם שותף סוד נוסף, ניצב יוסי לוי ז"ל, ששימש כראש אגף החקירות במטה הארצי של המשטרה. לוי דאג שרביב ישוחרר פעמים רבות באופן מיידי, לאחר שנעצר, עובדה שכאמור, הגבירה את החשד נגדו כי הוא סוכן שב"כ. טענות אלה על שחרור מהיר ממעצר, מופנות בכתבה, באופן אירוני, ע"י רביב, אל שותפו בעבר, איתמר בן גביר. גם על כך איש לא מתעמת איתו ב'עובדה'.

מה קרה באמת?

את זאת נוכל לדעת רק אם הציבור ייחשף לכל מסמכי החקירות שנערכו סביב רצח רבין והפעלתו הבעייתית של אבישי רביב. ללא ספק דרושה וועדת חקירה ממלכתית בנושא.

מה שאנחנו יודעים בוודאות הוא שרביב הופעל לאורך כשנה וחצי, מטבח גולדשטיין ועד לרצח רבין, כפרובוקטור בשורות המתנחלים, בקריית ארבע ובאזור חברון. מטרת הפעלתו הייתה, ככל הנראה, להטות את דעת הקהל בישראל בעד פינוי יישובים יהודיים הסמוכים לחברון, במסגרת הסכם אוסלו, לאחר שהתברר לממשלה ולראשיה, כי לא יוכלו לפנות את הישובים הללו ללא התנגדות חמושה שתוביל לשפיכות דמים.

נזכיר שרביב היה האיש שרואיין וצוטט בצורה הנרחבת ביותר בתקשורת, בקריאות לפגוע ביהודים ובראשם בראש הממשלה יצחק רבין. האווירה הציבורית הטעונה, שכונתה 'ההסתה שקדמה לרצח', תודלקה על ידי כתבות רצופות על רביב. כך נוצר מצב שבו השתררה אווירה קשה של פילוג והסתה במדינה, אווירה שתודלקה על ידי ארגון ביון של המדינה, בהנחיית ראש הממשלה רבין.

את נושא ההסתה שקדמה לרצח, לא הורשתה וועדת שמגר לחקור. פרס, ממשיכו של רבין, לא היה מוכן להסתכן ולחשוף את ממדי הקנוניה, ופעל לצמצם את מנדט הוועדה. בחקירה שכזו אבישי רביב ומפעיליו היו אמורים לשמש כעדים מרכזיים.

ברגע שרביב מתאר בכתבה כיצד נודע לו שיגאל עמיר הוא שירה ברבין, אנו חוזים בשקרן פתולוגי בפעולה. רביב מציג את עמיר כמכר שלו מהכולל באוניברסיטת בר אילן. הצופים לא מעודכנים כלל, שעמיר הוא לא רק מכר מהכולל, אלא חברו הקרוב ביותר של רביב.

השניים מבלים מאות שעות איכות יחדיו, בארגון שבתות הסטודנטים בהתנחלויות, דרך משמרות מחאה מול ביתו של רבין, ועד להפגנה מול ביתו של השר אלכס גולדפרב, שם הונצחו השלושה ע"י צלם מעריב, יום לפני ההצבעה על הסכם אוסלו ב'.

רביב גם מצטרף לאחים עמיר בתכנוניהם לרצוח את ראש הממשלה רבין. כך מעיד חגי עמיר, יומיים לאחר הרצח. עדותו זו מכה בתדהמה את ראש צוות החקירה, אפריים ברכה ז"ל.

בריאיון עימו עוטה רביב פני פוקר, ונוקט במשחק תיאטרלי מוגזם, כשהוא נשאל על הרגע בו התגלה לו לעמיר ירה ברבין. רביב מתאר הלם על כך שיהודי ירה בראש הממשלה, ועוד מישהו שהוא מכיר ושלמד איתו בכולל בבר אילן. בנקודה זו התבקשה שאלה שתעמת אותו מול עובדת היותו חברו הטוב והקרוב של עמיר. אך השאלה הזו, כמו רבות נוספות, מיאנה מלהגיע.

מה חידשה התכנית?

תיעוד העימות בין רביב ליגאל עמיר בחדר החקירות של השב"כ - נחשף לראשונה בתכנית. גם תיעוד העימות בין מרגלית הר שפי לרביב נחשף בה לראשונה, וגם העובדה כי מפעיליו של רביב אבטחו אותו, בעת שרשם על גשר בר אילן "מוות לרבין". אלה פרטים חדשים וחשובים. חומרי חקירתו של אבישי רביב נחשפים לרגע מהיר, גם הם בפעם הראשונה. אין ספק שמדובר בשורה של חומרים מעניינים, אך השימוש בהם על ידי התכנית מאכזב ולא מחדש דבר.

חרף כך, התכנית כוללת בכל זאת ציטוט מעניין מפי רביב, ציטוט שיש בו מידה רבה של אמת: "מראש ממשלה עד אחרון הפוליטיקאים, כולם רוצים לנקות את עצמם ולזרוק אותי לכלבים והם יהיו נקיים מהדבר הזה". אכן, צריך לזכור, אבישי רביב הופעל מא' ועד ת'. הוא לא יזם כמעט דבר, ולהפעלתו הייתה מטרה ברורה. רביב, כמה שניתן לציירו כרשע, הוא הש"ג שכל המערכת מסתתרת מאחוריו, ומאשימה אותו במחדליה.

ודווקא ברגע כן שכזה, מגיע המסר המסולף והמסית של התכנית: "מי שהואשמו בהסתה שלפני לרצח, מסובבים את האצבע המאשימה כלפי השב"כ, ודורשים להעמיד את אבישי רביב לדין".

דווקא להיפך. נדמה שרוב הציבור בישראל לא מסתפק בתזה המחוררת שנמכרת לו שוב ושוב מאז הרצח הנורא של ראש ממשלה בישראל. הציבור, ימני כשמאלי, היה מעוניין לגלות, מי באמת עמד מאחורי הפעלתו של אבישי רביב, ומדוע? למה היו להפעלתו של רביב שותפי סוד בפרקליטות המדינה ובמשטרת ישראל, ומדוע, חרף מעורבותו בתכנון רצח ראש הממשלה, הוא יצא ממשפטו צח ונקי?

במקום שהשב"כ יהיה עסוק בליצור עוד ועוד כתבות שמסתירות את הפעלתו הבעייתית של אבישי רביב, ולקרוא לכל אלה שלא מוכנים לשכתוב ההיסטוריה הזה – קונספירטורים, ייטיב הארגון, שנסמך על כספי המיסים של כולנו, לפתוח את הארכיונים, לחשוף את מסקנות וועדות החקירה הפנימיות, ואת הפרקים הסודיים במסקנות וועדת שמגר, ולאפשר לציבור להבין בעצמו, ללא מתווך אינטרסנטי, מה בדיוק קרה בליקוי המאורות הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

שם, בעדויות ובפרוטוקולים, נמצא חלק גדול מהאמת, והאמת זהו כנראה מאד מטרידה את השב"כ ומקורביו. אחרת לא ניתן להסביר מדוע הארגון משקיע כל כך הרבה משאבים, לאורך כל כך הרבה שנים, כדי להסתיר אותה מהציבור בישראל.

נכון היה אם כל המעורבים בהפעלת אבישי רביב, היו מתראיינים על הנושא בפתיחות ובכנות, ולא מדובר, כאמור, רק באנשי שב"כ, אלא גם בשופטי ביהמ"ש העליון לשעבר, פרקליטי מדינה ויועצים משפטיים לממשלה בדימוס. פרשה זו מדממת מדי, והדבר היחידי שיוכל לאחות את השסע הציבורי שנפער בגללה, יהיה לחשוף את כל פרטיה לאור השמש המרפא.

רן שריר הוא ממחברי הספר 'האיש שצעק סרק סרק' https://srak-srak.com/ הספר היחיד שעסק עד היום בפרשת הפעלתו של אבישי רביב. בספר נחשפים פרטים חדשים על פרשת רצח רבין, וביניהם פירוט רב על מחדלי האבטחה שהובילו לרצח, עדויות על פעולתן של דמויות חשודות שפעלו בזירה ואיש לא טרח לחוקרן, תיאור הדרך בה הועלם חלקם של בכירים בהפעלתו של אבישי רביב, והדרכים המקוריות שבהן הם מולטו מהעמדה לדין.